- alle zwei WochenErscheinungsrhythmus
- 38 mintypische Länge
- vor 5 Tagenletzte Folge
Folgenzu den neuesten
413: ChatGPT ומודלי שפה גדולים, חלק ב' [עושים היסטוריה]
כמו כל טכנולוגיה חדשנית בהיסטוריה, גם מודלי שפה גדולים (הבינות המלאכותיות שמאחורי ChatGPT) עתידים לחולל זעזועים משמעותיים בעולמנו. אבל חוקרים רבים בתחום הבינה המלאכותית משוכנעים שהאיום שמציבה הטכנולוגיה הזו הוא חמור יותר - עד כדי סכנת הכחדה
412: ChatGPT ומודלי שפה גדולים, חלק א' [עושים היסטוריה]
במשך קרוב לשבעים שנה, מאז הופעתם של המחשבים האלקטרוניים, לא חלה שום התקדמות דרמטית בתחום העיבוד הממוחשב של שפה אנושית טבעית. קריאה וכתיבה של טקסטים ברמה כמו-אנושית הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית עבור המחשב. ואז, בנובמבר 2022, הופיע ChatGPT -
411: רגשות אשם - פרק מיוחד בעקבות האסון בעוטף עזה [עושים היסטוריה]
הפסיכולוגית ד"ר שני נוה שיתפה איתי תופעה מעניינת: מסתבר שהמון אנשים שפונים אליה בעקבות האירועים בשבוע האחרון, מתארים מצוקות נפשיות שקשורות ברגשות אשם. החלטתי להרים את הכפפה - והזמנתי את ד"ר נוה ואת ד"ר מעיין בוימן משיטה מ'עושים פסיכולוגיה'
410: היום שבו גיליתי שאני בעצם בדואי - על גנטיקה ואבולוציה, חלק ב' (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
לגנטיקה, בניגוד לארכיאולוגיה, יש את היכולת לגלות לנו פרטים אודות עברנו האישי: מוצא משפחתי, השתייכות שבטית ועוד. לגילויים כאלה יש פוטנציאל לענות על שאלות בנות אלפי שנים: למשל, האם משפחת הכוהנים היא אכן נצר לאהרון הכהן שחי בתקופת התנ"ך, וגם ל
409: היום שבו גיליתי שאני בעצם בדואי - על גנטיקה ואבולוציה, חלק א' (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
שהציע לינוס פאולינג לחוקר הצעיר אמיל צוקרקנדל להתמקד בחקר ההמוגלובין - אמיל התבאס. למה לחקור חלבון שכבר נחקר לעומק במשך עשרות שנים? אבל כשראש המעבדה שלך, שהוא במקרה גם זוכה פרס נובל מפורסם, מציע לך משהו כזה - אתה לא ממש יכול לסרב... למזלו ש
408: ד"ר תיאודור ומר בנימין זאב - על הרצל, חלק ב' [עושים היסטוריה]
ההצלחה האדירה והסוחפת של הקונגרס הציוני הראשון בבאזל שינתה את האופן שבו הביטו יהודי התפוצות על בנימין זאב תיאודור הרצל. אם בתחילה נתפס העיתונאי הוינאי המגונדר, שהקשר האישי שלו ליהדות היה רופף ביותר, כפנטזיונר חולמני ותו לא - כעת היו מאחוריו
407: ד"ר תיאודור ומר בנימין זאב - על הרצל, חלק א' [עושים היסטוריה]
כשפרסם הרצל את ספרו 'מדינת היהודים', חלק מחבריו חשבו שמדובר בבדיחה - ואחרים חשבו שאולי איבד את שפיותו. הרי הרצל היה יהודי מתבולל, שאך שנים ספורות קודם לכן טען שעל כל היהודים להתנצר בהמוניהם...מאין הגיע הרעיון ההזוי של 'מדינה ליהודים'? ובכל
406: מדוע אין לנו עדיין מכוניות אוטונומיות? [עושים היסטוריה]
אולי תופתעו לשמוע, אבל מכוניות אוטונומיות קיימות בצורה כזו או אחרת כבר למעלה משלושים שנה - ואם כך הדבר, מדוע אנחנו לא נוסעים ברכבים אוטונומיים כבר היום? אחת הסיבות לכך היא שאלה של אמון. אבל אם אתם מניחים שהבעיה עליה אני מדבר היא חוסר-אמון -
405: שוד השעונים, חלק ה' - כמו צמח בר [עושים היסטוריה]
למרות האליבי החזק, החוקרים מתבייתים על החשוד החדש-ישן. החשד הזה מוביל אותנו לאמסטרדם, לוס אנג'לס, ופריז, במרדף אחר עשרות שעונים שטרם הושבו. מה תטען נילי שומרת? איך נשבר האליבי? והאם יש עוד פריצות שנעמן עומד מאחוריהן? חלק חמישי ואחרון של הסד
404: שוד השעונים, חלק ד' - האליבי המושלם [עושים היסטוריה]
השם שהחוקרים מוצאים ב"מחסני תפוז" ברמלה מוביל אותם לאדם עם אליבי מושלם. כדי ליישב את הסתירה בין האליבי החזק לבין הראייה המשמעותית, אנחנו חוזרים להתחלה - ומנסים להבין איך התגלגלו חייו של האיש שכל הסימנים מעידים שהוא עומד מאחורי השוד. תודה מי
403: שוד השעונים, חלק ג' - המוח [עושים היסטוריה]
סמי נחמיאס, החוקר הפרטי, מבין שבשביל לבצע פריצה כמו זו שאירעה במוזיאון לאמנות האיסלאם צריך פורץ מחונן - וצוות. ההבנה הזאת, לצד טיפ שהוא מקבל מאסיר משוחרר, מובילים אותנו לחשוד באחד הפורצים הגדולים בתולדות ישראל. כינויו: המוח. כשברזומה של "המ
402: שוד השעונים, חלק ב' - השען [עושים היסטוריה]
החשוד המרכזי הראשון הוא השען הארמני, שעובד במוזיאון ומתחזק את האוסף היקר. לחוקרים יש את כל הסיבות לחשוד בו: יש לו גישה למוזיאון, הוא מכיר את המבנה ואת האוסף היטב, ובקיא ברזי המסחר בתחום. אבל האם יצליחו למצוא הוכחה חותכת למעורבות שלו? ומה מג
401: שוד השעונים, חלק א' - הפריצה [עושים היסטוריה]
באפריל 1983 הגיעו עובדי המוזיאון לאמנות האיסלאם לעוד יום עבודה, ונדהמו לגלות שמאה ושישה פריטים מאוסף השענות השלישי בשוויו בעולם - נגנבו. שלל בשווי רבע מיליאד דולר נעלם מהמוזיאון הקטן בירושלים, והמשטרה נכנסה מיד לחקירה. מי היו החשודים המידיי
400: ז'ול וורן - האיש שהמציא גיבורים (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
מלאכת הכתיבה, ולא רק במדע הבדיוני, אינה מסתיימת ברגע שבו הסופר כותב את המילים 'סוף' וקם מהכסא. מאותו הרגע, ולעיתים אפילו הרבה קודם לכן, נכנסים לתמונה שרשרת ארוכה של בעלי תפקידים שלכל אחד מהם יש את היכולת לרומם את הספר- או לרסק אותו. סיפורו
399: שזירה קוונטית [עושים היסטוריה]
אלברט איינשטיין נחשב לאחד מאבותיה המייסדים של תורת הקוונטים - אבל חוסר הנכונות שלו לקבל את המוזרוּת של התיאוריה הזו כפשוטה יצרה פער הולך וגדל בינו ובין קהילת הפיזיקאים. איינשטיין לא ויתר: כשנה לאחר שברח מגרמניה הנאצית והצטרף למכון למחקר מתק
398: המגיפה הגדולה של גפן היין (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
בימינו, רק מעטים זוכרים עד כמה היינו קרובים, לפני קצת מעט ממאה שנים, לאבד את היין כפי שאנחנו מכירים אותו. כנימה זעירה בשם 'פילוקסרה' עמדה להשמיד את כל זני גפן היין בכל העולם. צרפת, אומת היין הגאה, עמדה על סיפו של אסון כלכלי ותרבותי אדיר. כי
397: מה קרה לאח"י דקר? חלק ב' ואחרון [עושים היסטוריה]
במשך קרוב לשלושים שנה ביצע חיל הים עשרות מבצעי חיפוש אחר הצוללת האבודה אח"י דקר, כשהוא נסמך על מחקרים שנעשו על מצוף הירכתיים של הצוללת שמהן עלה כי הדקר שוכבת בעומק רדוד יחסית. אבל באמצע שנות התשעים החליטו בחיל לפתוח את הראש לכיווני מחשבה אח
396: מה קרה לאח"י דקר? חלק א' [עושים היסטוריה]
בינואר 1968 עשתה אח"י דקר את דרכה מנמל פורטסמות' שבאנגליה לביתה החדש בישראל. בדרך, הצוללת החדשה והמתקדמת ביותר של חיל הים הייתה אמורה לעשות את מה שאף צוללת ישראלית לא עשתה לפניה: לחצות את הים התיכון כולו, מגיברלטר ועד חיפה - מתחת למים. ואז,
395: תחנת החלל מיר (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
ששוגרה תחנת החלל 'מיר' בשנת 1986, העולם היה לפות במלחמה קרה בין ארצות הברית וברית המועצות, והוואקום שמעל האטמוספירה היה נחלתן הבלעדית של סוכנויות חלל ממשלתיות. חמש עשרה שנה מאוחר יותר, כששבה מיר לכדור הארץ, העולם אליו חזרה היה שונה לחלוטין.
394: מכונות משתכפלות וחקר הגלקסיה [עושים היסטוריה]
בנייתן של מכונות משתכפלות - דהיינו, מכונות המסוגלות ליצור עותקים חדשים של עצמן - היא קלה יותר מכפי שאולי נדמה בתחילה. גשושיות רובוטיות משתכפלות שכאלה, מסתבר, הן גם הדרך המהירה והיעילה ביותר לחקור את הגלקסיה שלנו. אבל תובנה זו הביאה את הפיזי
393: באג 2000, או - האפוקליפסה של הארנבות (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
בחודשים שלפני המילניום החדש הזהירו טורי הפרשנות בעיתונים מתקלת תוכנה שעלולה לפגוע בכמעט כל המחשבים בכדור הארץ, ומאיימת לפגוע באורח אנוש בתשתיות בהן אנו תלויים. נבואות זעם אלה לא התגשמו – אך האם פירוש הדבר שסכנה דומה לא צפויה לנו בעתיד? ייתכ
392: דיכאון ותרופות נוגדות-דיכאון [עושים היסטוריה]
הדיכאון מלווה את המין האנושי מאז שחר ימי ההיסטוריה - ובכל ההיסטוריה, מעולם לא נמצא לו טיפול הולם. ואז, בשנות החמישים, תגלית אקראית עוררה התרגשות עזה: סוף סוף נמצאה התרופה לדיכאון...האמנם?
391: ארץ ישראל בראי הפרסומת [עושים היסטוריה]
מה יכולות פרסומות היסטוריות ללמד אותנו על האופן שבו השתנתה החברה הארץ-ישראלית במאה וחמישים השנים האחרונות? בפרק זה נצלול לתוך ארכיון הסרטים הישראלי של סינימטק ירושלים ואל פרסומות שהוקרנו בקולנוע ובטלוויזיה לאורך השנים, כדי להצביע בעזרתן על
390: אלקטרוניקה בחלל, או - איך להרוג את R2D2 [עושים היסטוריה]
כולם יודעים שקרינה מסוכנת לבני אדם - אבל מעטים מודעים לאיום שמהווה הקרינה הקוסמית על רכיבי האלקטרוניקה העדינים של החלליות והלווינים שלנו, ועד כמה היא מגבילה אותנו מלנצל את ההתפתחויות המהפכניות בעולם הטכנולוגיה המודרני, כדוגמת בינה מלאכותית
387: האם המתמטיקה היא תגלית, או המצאה? (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
אסטרונומים מגלים דברים, וסופרים ממציאים סיפורים- אבל...מה לגבי המתמטיקאים? האם הם מגלים את נוסחאותיהם, או שמא כל המפעל האדיר של המתמטיקה הוא המצאה אחת גדולה? ומדוע לכל הרוחות מנסה הטבע ליצור את החייל הצרפתי המושלם? האזנה נעימה, רן https://w
386: אלכסנדר הגדול, חלק ה' ואחרון [עושים היסטוריה]
הסאגה ההיסטורית עוצרת הנשימה של אלכסנדר הגדול מגיעה לסיומה בפרק עתיר בשאלות מסקרנות: מה היו נסיבות מותו האמיתיות של אלכסנדר? מה קרה לארון הקבורה שלו, וכיצד היה נראה עולמנו היום אלמלא הלך אלכסנדר מוקדון לעולמו בגיל כה צעיר? תודה לאילן אבקסיס
385: אלכסנדר הגדול, חלק ד' [עושים היסטוריה]
מותו של דריוש השלישי סימן את סופה של האימפריה הפרסית - אבל למרות שאלכסנדר מוקדון היה כעת בשיא תהילתו והצלחתו, מתחת לפני השטח החלו נגלים בקיעים וסדקים בתוך הצבא המוקדוני החזק. כעסם של חייליו של אלכסנדר על האופן הפייסני שבו נהג כלפי אויביו המ
384: אלכסנדר הגדול, חלק ג' [עושים היסטוריה]
דריוש השלישי חזר לבבל מוכה וחבול, והחל לבנות מחדש את הצבא הפרסי. אלכסנדר, בינתיים, יצא דרומה אל צידון, צור ומצרים, כדי להשתלט על הנמלים שם ולסכל את האיום שהיווה הצי הפרסי בים התיכון. ובתוך כל זה, מתחים החלו צצים בתוך צבאו של אלכסנדר: יותר ו
383: יום כיפור, הסיפור האמיתי [עושים היסטוריה]
סדרת הפרקים על אלכסנדר הגדול תשוב מיד אחרי החג, ובינתיים בחרתי להשמיע לכם פרק מרתק במיוחד של 'עושים תנ"ך' על מקורותיו ההיסטוריים של יום הכיפורים. יותם שטיינמן וחוקר המקרא שחר ענבר צוללים אל העבר הרחוק, ומנסים לענות על שאלה מסקרנת: אם יום הכ
382: אלכסנדר הגדול, חלק ב' [עושים היסטוריה]
אחרי שנחת בראש צבאו באסיה הקטנה (טורקיה של ימינו), החל אלכסנדר הגדול לכבוש את הערים המקומיות בזו אחר זו. אחרי שמאמציהם של המושלים הפרסים המקומיים לבלום את התקדמותו של מלך מוקדון כשלו באופן קטסטרופלי, החליט דריוש השלישי מלך פרס לקחת את העניי
